Tal Shilton
@shiltontal
Followers
4,361
Following
996
Media
316
Statuses
6,049
פסיכיאטר ילדים ומתבגרים child & adolescent psychiatrist סגור במחלקה.
הוד השרון
Joined January 2017
Don't wanna be here?
Send us removal request.
Explore trending content on Musk Viewer
Iran
• 390349 Tweets
Hurricane Helene
• 73851 Tweets
#GSvPAOK
• 67264 Tweets
Mark Cuban
• 57468 Tweets
Manchester United
• 57274 Tweets
Twente
• 54131 Tweets
Nwaneri
• 48984 Tweets
Ten Hag
• 46087 Tweets
#虎に翼
• 44175 Tweets
Getafe
• 43555 Tweets
Clay Higgins
• 39033 Tweets
UNLV
• 35306 Tweets
Man U
• 34927 Tweets
Sterling
• 34034 Tweets
Epigmenio
• 31375 Tweets
Braves
• 30318 Tweets
Okan
• 23125 Tweets
Eriksen
• 22394 Tweets
Icardi
• 18008 Tweets
$STRDY
• 17914 Tweets
Gakpo
• 14387 Tweets
エスパー魔美
• 11362 Tweets
Mertens
• 10540 Tweets
Janey
• 10270 Tweets
Pinned Tweet
המקום הזה הולך להיות הבית שלי בשנים הקרובות. מחלקת ילדים, פסיכיאטרית, בתוך בית חולים כללי. שתדעו שכמעט לא מקימים מחלקות אשפוז חדשות בארץ, בטח בפסיכיאטריה. מרגיש זכות גדולה לעבוד במקום שנלחם על זה. והכי חשוב, לתחושה שיש לך צ'אנס לעשות את הרפואה הכי טובה שאתה יודע, אין מחיר.
51
8
1K
נמצא בכנס על ההשלכות הנפשיות של ה7 באוקטובר.
מספרים על נער בן 13 שהחל להתפרץ בבי"ס, והכי מדאיג שמשום מה התחיל להשתין בחצר מחוץ לכיתה.
מסתבר שלשירותי בי"ס הוא לא נכנס כי יש שם ריח של שתן שמזכיר לו את ה 18 שעות בממ"ד, ושכל תחושה של שלפוחית מלאה מטריפה אותו.
יש הרבה פנים לטראומה.
18
46
919
רוצים לדעת מה הסיבה שאין פסיכיאטרים לילדים בשירות הציבורי?
הנה תלוש משכורת ממרץ 24' של קולגה.
על חצי משרה (20 שעות שבועיות+שלוש כוננויות לילה) = 11,300₪ ברוטו.
רוצים לדעת כמה הרופאה הזו היתה מרוויחה בקליניקה הפרטית?
1200₪ לשעה*20 שעות*4 שבועות=
96,000₪.
פער בלתי נתפס.
177
41
767
אני מחפש שוגר-דדי!
טוב אולי לא ממש שוגר-דדי, יותר סוכר-דדי...
הסיפור הוא כזה- כשפתחנו את מחלקת האשפוז הפסיכיאטרית שלנו לילדים החלטנו להקים בתוך חדר האוכל של הילדים גם מטבח טיפולי, כדי לעבוד עם הילדים על יכולות העצמאות שלהם. מפה לשם, המטבח הטיפולי הפך ללהיט והילדים עפים על זה>>
60
114
762
זה נתן דה-לאו מפלוגה ב' שלנו.
חייל בודד מארגנטינה, עלה לארץ בגיל 26 , שירת בכפיר.
כאן אצלינו, בין שמירה לפטרול הוא מתראיין לכל ערוצי הטלוויזיה והרדיו בארגנטינה, עם החולצה של קבוצת הכדורגל האהובה שלו חימנסייה מתחת המדים.
מהבוקר עשה כבר 20 ראיונות, ולא מפסיק לרגע.
#הופכיםעליהם
19
36
653
אנה עוד לא חגגה 12.
כבר שישה חודשים היא נמצאת באשפוז, וכנראה שלא תשתחרר בקרוב.
אנה מתמודדת עם אנורקסיה נרבוזה. משך כמה חודשים היא לא הצליחה לשתף פעולה. לא אכלה, שלפה את הזונדה, והגיעה אלינו במשקל נמוך מאוד עם חשש אמיתי לחייה, BMI 10.
אנה הגיעה אלינו כדי שנאכיל אותה בכפייה>>
23
16
656
החצר האחורית שלנו היא "חדר המוגנות" של המחלקה.
חדר בגודל של 3X3, מרופד לחלוטין, ששמו המקורי הוא חדר בידוד.
הרבה פעמים התחלתי לכתוב על זה, ומחקתי. זה לא מקום קל.
אנחנו מגיעים לשם בעיקר כשאין שום ברירה אחרת. קצת כמו התחושה של ההורים, שמביאים את הילד אלינו למחלקה>>
48
13
628
יש בשיבא טקס חדש.
כשמנהל מחלקה נכנס לתפקיד עושים טקס מביך של העברת מקל מהמנהל היוצא למנהל הנכנס.
מנהל בית החולים פרופ' יצחק קרייס (אדם קצת מלחיץ אם יורשה לי) מפקח על האירוע, מחלק הוראות העמדה, מעלה לבמה משפחה, מגחך על עצמו ומקפיד על נאיביות צבאית לכל אורך הטקס.
בלי בושה>>
47
5
624
על קיר החדר שלי בבית החולים תלויה חולצה.
לא חולצה לאיזה כנס חשוב או פגישה בהנהלה. חולצה לחירום.
קיבלתי אותה מהורים של מטופל, המטופל הראשון שנכנס למחלקה שלנו לפני שנה.
והחולצה, והמתנה הנהדרת שהביאו לי אחרי שהשתחרר, מספרות את הסיפור שלנו, ושל בריאות הנפש>
18
21
602
כותב מאמר על המחלקה שלנו ועל הייחודיות שלה, שאמורה להיות הפרקטיקה הרווחת:
אשפוז פסיכיאטרי לילדים, עם לינה של ההורה וליווי של תהליך האשפוז בשבוע הראשון.
בלי פרידה קורעת לב בכניסה, ועם הרבה אמון שנוצר בין הצוות להורים בשבוע הבודד הזה.
וזו לא הפרקטיקה, לא בארץ ולא בעולם. באמת מדהים.
36
12
574
ויש עוד משהו במקל השקוף הזה חוץ מהערכים הכבדים.
הוא מזכיר לך שאתה זמני, וכנראה עוד תעביר אותו לבא בתור מתישהו.
מסמן לך שאתה לא המחלקה, גם אם היא בידך כרגע.
אז קבלתי את האחריות, וכמו שאני מנסה כאן בטויטר לקדם את השקיפות בכל מה שנוגע לבריאות הנפש ככה אנסה גם במחלקה.
שיהיה טוב.
33
1
568
וידוי כואב.
בכל אחד מהקווים שעשיתי בשטחים ב20 השנים האחרונות, נאלצתי לפעול בצורה שאינה משקפת הערכים שאני חי על פיהם ביום יום.
הדוגמא השכיחה והכי פחות קיצונית שלי היא בדיקת עצור,לעיתים ילד בן 15-17, באמצע הלילה. לרוב הם רועדים, לעיתים ספוגים בזיעה, לעיתים שתן>
147
20
531
בחודשיים האחרונים נחשפתי למערכת בריאות שלא הכרתי, למרות שאני פחות או יותר חי בה כבר כמעט 12 שנה. מערכת מתפקדת, זריזה יחסית, אפקטיבית. זה קרה כי אבא שלי היקר אובחן עם סרטן. למזלנו, לא מאוד מסובך ורוב הסיכויים שיהיה בסדר.
אצל המטופלים שלי זה אחרת לגמרי>
20
18
486
תהיתם פעם למה ילדים מגיעים לקצה?
איך זה שלמחלקה סגורה יש רשימת המתנה?
למה אנחנו לא עוצרים את זה הרבה קודם?
חלק מהתשובה נמצאת בשקף הזה, מהמצגת של ורד וידמן מנכ"לית המועצה לשלום הילד.
הבעיה הגדולה היא בקהילה.
בבתי הספר.
הרבה לפני שמגיעים לפסיכיאטר>>
28
40
484
השבוע אנה לא היתה רק מטופלת, אלא גם יוצרת. במרחב החינוכי שלנו יש דגש גדול על טיפול באומנויות, בין היתר סדנת stop motion.
הילדים צילמו, ביימו, ערכו והציגו בגאווה את הסרטים טרנטינו סטייל, וזה הסרט של אנה, שהסכימה שאשתף.
לדעתי גם טרנטינו היה מתרשם מהכישרונות שלנו.
24
2
460
אנה היא אחות אצלינו במחלקה.
אין לה מדים של אחות, כי האחיות אצלינו לא הולכות עם מדים.
בתמונה אנה יושבת על הריצפה ומנסה לשכנע את אחד הילדים, שבטח כועס או בוכה, לצאת מהכוך שבו התבצר.
לא לומדים את זה בביה"ס לסיעוד.
זו המציאות במחלקה שמלמדת אותך שתמיד עוזר לדבר בגובה העיניים.
8
3
421
כשהזעם הנרקסיסטי גובר על השכל הישר.
המחנה שלנו צריך להתרחק מאנשים כמו דן מרגלית, רוני מאנה ואורי משגב.
להזהר מהם כמו מאש.
להשאר שפוי.
57
16
415
אימון תאג"ד, אולי אחרון.
אוטוטו אני בן 44, כבר לא ילד.
החפש"ש באופק ואחרי 20 שנה בגדוד אני אמשיך הלאה
אולי אתנדב, מי יודע.
את השירות שלי בסדיר ובמילואים עשיתי בשטחים, כלוחם ואחר כך כרופא גדודי.
העובדה שאני פסיכיאטר ילדים בשגרה לא הפריעה למג"ד שלי בזמנו להתעקש שאחזור לגדוד>>
57
23
402
יש עוד הרבה מה להסביר- על הסיבות, על החוקיות של כל הדבר הזה, וגם על החלופות.
אנחנו לומדים מכל אירוע, כדי להמשיך להתמודד.
אגב, במקומות שאין חדר מוגנות, לרוב משתמשים בכח פיזי כדי לרסן אלימות.
לפני המון שנים עשיתי גם את זה, ואני יכול להעיד שזה השאיר בי צלקות לא פחות בולטות.
16
2
375
בית החולים משקיע בנו המון, אבל מצרכים לאפיה הם לא הצד החזק שלו. אני יכול להשתמש בתקציב שלי, אבל הוא דל.
מעדיף להשקיע במטופלים ולתת לטויטר לעשות קסמים🪄
אז זו רשימת המצרכים שלנו ל-4 חודשים👇🏻
אם אתם מכירים מישהו שרוצה להיות סוכר-דדי שלנו, שלחו לי בDM או רטווטו
וזכו למצוות😘
29
44
346
אפשר לעשות כתבות מכפישות, לתהות "איך הם מתעללים בילדים", להרוס במחי יד עבודה מסורה של שנים. גם עלינו אפשר, תאמינו לי. מחלקה סגורה, גם בבית חולים, היא לא מקום סטרילי. אבל חשוב לשמור על איזון, להראות את התמונה האמיתית, אחרת רק מרחיבים את הסטיגמה.
@kereneubach
12
0
334
נהיה קצת קשה בטויטר, אז אולי זה זמן טוב לתת את השנקל שלי על שירות, התנדבות ושותפות.
לפני מספר חודשים קבלנו 4 בנות שירות למחלקה דרך "האגודה להתנדבות".
לא כל כך ידענו בהתחלה מה לעשות איתן. נערות בנות 18, דתיות, חמודות כאלה. חששנו איך הן יסתדרו עם הצוות, המטופלים, עם האלימות>>
23
11
326
למה זה קורה? אולי בגלל הסטיגמה, אולי בגלל העדפות המערכת, אולי גם בגללנו- שלא מייצגים אותם מספיק טוב.
למה בעיה גופנית לא קטלנית, אצל אדם לא צעיר, יכולה להיות מטופלת במערכת יחסית מתקתקת ומתוקצבת היטב- ובעיה נפשית אצל ילד, שתשפיע עליו ועל משפחתו כל חייו, לא? לא מבין
11
8
326
כל חזרה הביתה מהמילואים בגוש עציון עצרתי בארומה בית שמש, היה לי מעין טקס כזה. עוצר, לוקח (בחינם, תמיד הפתיע מחדש) הפוך גדול, נכנס עם הקפה לאוטו ובראש מתחיל להכין את עצמי להיות טל של האזרחות, טל של אשתי, של הילדים. לא פשוט המעבר הזה. תודה לארומה ושאפו על ההתגייסות העצומה שלהם.
5
7
319
לילדים שמתמודדים עם בעיות פסיכיאטריות, זה ממש לא כך. בבריאות הנפש קשה למצוא מענה ציבורי שמתקרב לזה הגופני. רוצה אבחון? תחכה. רוצה טיפול? תמתין, והרבה. מערכת שבורה, לא מתפקדת. לא משנה כמה המצב חמור, לא חשוב כמה הפרוגנוזה מדאיגה או איזו השפעה הרסנית יש לזה על המשפחה.>
5
12
313
והוא אשכרה מעביר מקל. מין צינור שקוף כזה, עם מעמד והקדשה לשים על השולחן. זה מאוד שיבאי.
כמו בצבא, גם בשיבא הטקס חשוב ויש לו משמעות. המקל שקוף, אבל הבפנוכו שלו כבד מאוד. זו האחריות.
שקיפות ואחריות.
דברו על זה כאן הרבה לאחרונה, זה באמת מחייב וזה כנראה בא עם התפקיד>>
4
1
313
המורכבות הזו, היא חלק מהציונות.
חלק מאמונה בזכות ובחובה שלי לשמור, בדרכי, על המדינה.
קל להעביר ביקורת משני הצדדים. קל להגיד שלא צריך רובים, או שערבים הם רעים.
קשה מאוד להלך בין הטיפות, לשמור על עצמך, לא להיות ציני, ולשמור על ערכים שמשלבים בין ליברליזם למסורת.
נועם, מצדיע לך.
23
3
292
ולפעמים זה שעות ארוכות.
יש ילדים שדורשים להיות בפנים. ערומים, בודדים, לא מתקשרים. קשה להסביר במילים, בטח כאן בטויטר.
בתמונה יושבים מחוץ לדלת הפסיכולוג, מנהלת הצוות החינוכי, המחנכת והמדריכה של הילדה שבפנים. משמיעים לה מוזיקה, מציירים לה ציורים, מדברים אל ליבה.
בסוף היא יצאה>
5
0
297
"תן לי לצאת"
הוא צועק מבפנים, מכה על הדלת.
ואני יודע שאם אכנס אני אחטוף.
הוא לא בשליטה, ואין לי איך לעזור לו כרגע.
הלב נקרע, באמת.
אבל כבר חטפתי חזק השבוע, ואיש צוות אחר נפצע.
"שב, אני פותח לך טיימר"
אני אומר לו ומקווה לנס.
אולי אם ידע שהזמן עובר תהיה לו תקווה.
לא רק פאן פה.
20
2
301
הבנות קנו לי בובת pop, וגרמו לי להרגיש קצת רופא.
הבעיה שהילדים במחלקה ראו והתלהבו, ועכשיו כולם רוצים גם בובות🤦🏻♂️
יש כאן מישהו או מישהי שיש להם בובות pop שלא זקוקים להן וירצה להעניק לנו תרומה??
אשמח לשיתופים🙏🏻
17
62
276
בימי שישי כשההורים מגיעים לאסוף את הילדים לסופ"ש בבית אני משתדל לתפוס איתם שיחה קצרה, לבדוק דופק.
היום כשיצאתי לשוחח איתם קבלתי קצת על הראש, ודי בצדק.
"הרגת אותנו" הם אמרו לי, "איך אפשר לקבוע לו תאריך שחרור, זה יוצא ממש לפני פסח!"
השחרור עוד חודש, וההורים כבר בסטרס>>
20
11
261
בימי חמישי אין אצלינו ביקורי הורים, בהגדרה.
רצינו שיהיה להורים יום בשבוע לסידורים ולילדים האחרים, בלי נקיפות מצפון. גם כך רוב הילדים יוצאים בשישי לסופ"ש בבית.
כפיצוי, חמישי בערב במחלקה זה סרט עם פופקורן ומסיבת פיג'מות.
אקונה מטטה!
5
1
257
אחרי יומיים אנה הסכימה למשא ומתן.
מאז, אנחנו מתמודדים ביחד.
היא עלתה מעל 50% ממשקל גופה, ויש לה עוד דרך לעבור.
אבל המשקל הוא רק ביטוי למאבק האמיתי, הפנימי, בקולות המפחידים של ההפרעה- צריך הרבה אומץ ולאנה יש מזה בכמויות. אמנם יש גם נפילות, אבל זה חלק מההתמודדות.
חלק מההחלמה>>
1
3
254
פעם בשבוע אנחנו נפגשים עם כל הילדים במחלקה ל"קבוצת רופאים".
זו קבוצה שבה הילדים שמאושפזים במחלקה מוזמנים להעלות שאלות, טענות או הצעות בנוגע לכל מה שקורה במחלקה. לפעמים מבקשים לשנות את הכללים, לפעמים רוצים יותר שניצלים בצהריים. אפשר לשאול הכל, ואנחנו מנסים לא לפחד משאלות קשות>
8
2
250
זה מורכב. זה שוחק. זה מאוד מאוד עצוב ומאוד אישי- אשתי תעיד.
ערן קרע לי שתי חולצ��ת. ואני ממש לא כועס. הוא לא בחר להגיע אלינו, ואני לא הייתי מוכן לוותר עליו.
אז ההורים שלו קנו לי את זה לפני שנפרדנו, אחרי 5 חודשים של טיפול.
זה על הקיר שלי, ומזכיר לי תמיד – זר לא יבין.
2
0
252
בשגרה אני פסיכיאטר ילדים. בצבא אני רופא גדודי. התנגשות ערכית קשה ומורכבת שאני נאלץ לסבול, בשם ערכי יסוד שאני מאמין שתורמים להשרדותנו במדינה, ערכים ציוניים.
לצערי,יש גם דוגמאות קשות יותר. אני לא גאה בהן, אבל משתדל לשמור על רמת מוסר סבירה. כזו שתאפשר לי להגיע בזימון הבא>
14
3
246
30% מתקני הפסיכולוגים החינוכיים לא מאוישים.
30% מהאנשים שאמורים להיות הקו הראשון למניעה, איתור מוקדם, לזיהוי וטיפול בבעיות שכיחות פשוט לא קיימים.
זה פשוט פשע.
אבל זה לא פשע, זו פשוט מדיניות.
איך יודעים? כי כל הנתונים מוכרים ונמצאים באתר הכנסת.
זה לא פספוס, זה סדר עדיפויות.
3
15
250
בכדי לעודד מוטיבציה אנחנו מתגמלים את הילדים ב"ואוצ'רים" לזמן אפיה. הם נעזרים בצוות כדי להכין חלות, כדורי שוקולד ומטעמים שאולי לא הכי בריאים לגוף אבל לנפש עושים פלאים. זה גם זמן לאינטראקציה אישית עם אנשי צוות שמאפשרת שיח כנה ומרגש בלי כל ההמולה שסביב.
אז למה אני צריך שוגר-דדי??
>>
3
2
247
נערות עם הפרעת אכילה, אחת ההפרעות הקטלניות בפסיכיאטריה, ימתינו חודשים לטיפול ובנתיים יכולות להתאשפז שוב ושוב במחלקות ילדים רגילות שאין בהן שום מענה מתאים למה שהן צריכות, רק כדי לקבל עוד זונדה ועוד ניתוק מהסביבה. >
3
3
239
אז מגיעים לכאן.
לחדר המוגנות.
סוגרים את הדלת, הילד בפנים.
אפילו שזה סותר כל מה שאנחנו מאמינים.
יושבים בחוץ, מבואסים, מתנשפים, לפעמים בוכים אבל בלי שיראו.
מנסים לבקש מהילד שיתן לנו לפתוח את הדלת בלי שתהיה אלימות.
לפעמים זה דקות, לעתים זה לוקח זמן, אפילו חצי שעה או יותר>>
2
0
235
ילדים אובדניים או פסיכוטיים יטורטרו ממיון פסיכיאטרי אחד לאחר, פשוט כי המחלקות באי ספיקה. לעיתים, האשפוז עושה יותר נזק מתועלת לילד ולמשפחה, כי לצוות אין משאבים לטיפול הוליסטי, מותאם אישית, אינטנסיבי. הם משתחררים לואקום, וחוזר חלילה. דלת מסתובבת. >
1
4
231
יום שישי בבוקר לפני היציאה של הילדים הביתה. המחלקה שקטה ואני יכול לצלם קצת ולשתף.
אז אלה כלי העבודה שלנו!
לא רק טיפולים פסיכולוגיים או טיפול בבע"ח. יש לנו גם כלי עבודה אמיתיים-מסור, פטיש, מסמרים. ילדים שהגיעו אלינו בגלל "מסוכנות" מתעסקים בדברים הכי מסוכנים שיש>>
11
4
225
לצאת הביתה ל-36 שעות זה פתרון נפלא לזוגיות. מספיק זמן כדי לעשות שטויות עם הילדים, לא מספיק זמן כדי לשאת בתוצאות מול אשתי.
12
1
223
כולם אצלינו חוטפים. מדריכות, אחיות, מורות, פסיכולוגיות, גם אנחנו הרופאים.
לא בא לי לפרט, אבל כולנו מצולקים.
כמו הילדים, כמו ההורים.
יש תקופות במחלקה שאני חושש שאנשים יעזבו רק בגלל זה. זה באמת קשה מנשוא.
ויש לנו שיטות להתמודד, באמת שנהיינו מומחים בזה. למרות הכל לא תמיד זה עובד>>
1
0
212
הרבה תגובות היו לציוץ של אתמול, והאמת זה בדיוק מה שרציתי כולל הביקורת וכו'. ככה (לצערי) מגיעים לתפוצה רחבה ואולי גם השפעה על קובעי המדיניות. הסכמי השכר הציבורי נידונים כרגע בין הר"י והאוצר, ולא ממש מעניין אותם המשבר בפסיכ' הציבורית.
אבל היתה גם תגובה בDM שאני חייב לצטט>>
12
13
212
רק שיהיה ברור אנחנו לגמרי נגד הזנה בכפייה, זה קשה גם למטופל וגם למטפל. גם אין בזה שום תועלת. בלי קשר טיפולי אף אחת לא תתקדם, כי אי אפשר לכפות על מישהו להחלים. דרוש אמון, והקשר שנוצר מאפשר למטופלת לפתח מוטיבציה מעצמה.
אצל אנה לא היתה ברירה.
אז קבלנו את הסכמת המשפחה, וחיבקנו חזק>>
1
1
208
אז כשמדברים על שוויון בנטל ועל תרומה לחברה- אני רואה בשירות הלאומי דרך מעולה לשקם את החברה. לתת ולקבל, להלחם יחד ולנצח.
אגב, מי שרוצה לעבוד אצלינו כבת שירות מוזמנת לפנות לאגודה להתנדבות:
6
1
199
3 ימים לתוך המילואים, התמונה קצת מתבהרת.
.Acute traumatic stress כולנו עוברים
ואיך לא?
כל אחד מכיר מישהו, מהמסיבה, מהסיירת, מהמוצבים, מהקיבוצים.
לכל אחד יש שכן, בן משפחה או חבר עם סיפור קורע לב.
כולנו חשופים למראות והסיפורים המזעזעים, לשיח הנוראי ברשת- כולנו מאוד בודדים>>
9
12
193
שאלוהים יעזור לי להבין את ההגיון המעוות של של בני 4.5 שעושים לך דווקא, מסרבים להכנס להתקלח, רצים כמו אינדיאנים על קראק ערומים בכל הבית, צורחים למוות עושים בושות מול השכנים כשאתה תופס אותם, בוכים בהיסטריה - ואז כשאתה מציע לשים להם טיימר נהיים פתאום חייל בסוף קורס קצינים. לא מבין.
15
1
191
תודה לכל האנשים הנפלאים שהתגייסו ופנו אליי להציע עזרה. מסתבר שאפילו עניין פעוט כמו מצרכים הופך לעניין מסורבל כשמדובר בגוף ממשלתי וכנראה עשיתי משהו לא ממש חוקי כשפניתי ברשת. לא נורא, חיממתם לי את הלב והנשמה. אברר מה הדרך הנכונה לכך, תודה לכולכם❤️
אני מחפש שוגר-דדי!
טוב אולי לא ממש שוגר-דדי, יותר סוכר-דדי...
הסיפור הוא כזה- כשפתחנו את מחלקת האשפוז הפסיכיאטרית שלנו לילדים החלטנו להקים בתוך חדר האוכל של הילדים גם מטבח טיפולי, כדי לעבוד עם הילדים על יכולות העצמאות שלהם. מפה לשם, המטבח הטיפולי הפך ללהיט והילדים עפים על זה>>
60
114
762
10
3
191
לפני 3 חודשים חזרתי למחלקה.
לא היה קל לחזור ממילואים לאזרחות, ומחודשיים של שירות אינטנסיבי בשטחים לעדינות שנדרשת בטיפול בילדים. זה פער אדיר.
כמעט כמו האופטימיות שהיתה לי שם ונעלמה פה.
הייתי גם צריך להתרגל לבית ולילדים, להתרגל לדבר עם אנשים, לחשוב לעומק.
לא פשוט כל העסק הזה>>
2
3
191
מערכת בריאות הנפש מורעבת. עוד הרבה לפני ה7 באוקטובר, לפני הקורונה. שנים של הזנחה.
איך יודעים?
הורים מגיעים עם הילדים למיון.
אין מרפאות, אין רופאים זמינים, אין פסיכולוגים. גם לא בפרטי.
בשנים האחרונות יש עליה של 20% בפניות למיון ילדים עם תלונות נפשיות.
34% בקרב בנות!
מתי נתעורר?
10
19
185
אז ברור שאשרתי את הצו.
אני בטוח גם שרבים מהסרבנים מאשרים צוים דומים בדיוק כמוני.
אני יודע שהם כועסים. כל כך כועסים שהם אומרים מילים שפעם לא היו מעזים.
ולא משנה אם יחליטו להגיע או לא, הם אחים על מלא. זה שאני התפלפתי לא אומר שכולם צריכים.
17
4
180
ילדים במצבים פסיכוטיים שיכולים להיות להיות אלימים בגלל הזיות פוקדות, ילדים עם לקות קוגניטיבית או תקשורתית קשה שמגיעים למצבי קיצון לא ברורים, לפעמים ילדים עם הפרעת התנהגות משמעותית- להם לוקח לנו הרבה זמן לעזור, ובדרך יש הרבה מאוד אירועים שבהם הצוות נפגע ונפצע
זה, סיפור כואב מאוד>>
1
0
180
יום שלישי בערב הצוות, הילדים וההורים מכינים פיצה במחלקה, כולם יחד!
זה לא פשוט לביצוע במציאות שלנו כשחלק מהילדים במצבים מאוד נפיצים ויש מצבים שעלולים להיות מסוכנים. אבל הצוות רצה והתעקש, אז כולם התגייסו🍕
אגב רצינו להזמין את
@ofir_arbel
אבל הוא בדיאטה של דפי אורז.
3
0
181
היום, 18 שנים אחרי שהתקבלתי ללימודי הרפואה בזכות מבחן מ.ס.ר, עברתי השתלמות כדי להיות בוחן.
סגירת מעגל די מרגשת.
מה שכן, התאכזבתי לגלות שגם היום כמו אז, המערכת מוכוונת לקבל אנשים בדיוק כמוני.
מהצבע הנכון
מהתרבות הנכונה
שיודעים מה לומר בבחינה.
צריך שינוי.
35
6
179
כפרה עליו.
עבר תקופה לא פשוטה, עכשיו מתחיל להתאושש.
מסוג הדברים שנותנים לך תקוה ומזכירים עמדה מקצועית/אמונית חשובה:
אין יאוש בעולם כלל.
15
2
178
גם את הדבר הבסיסי הזה הילדים שלנו לא מקבלים.
כי אין כסף, כי אין כל מני חרטוטים.
כי יש סדר עדיפויות.
וזה מתחיל שם, בבית הספר.
לפסיכולוגית החינוכית צריכות לפנות המורות. לספר על הילדה השתקנית בשורה האחורית שיושבת קפואה בשיעור. שלא מצביעה, לא יוצאת להפסקות, לא עונה בקבוצות הווטסאפ>>
3
5
178
חלק מהילדים במחלקה פועל באלימות. הספרות בעולם מספרת שבמחלקות סגורות חלק קטן של הילדים אחראי על מרבית הכניסות לחדר המוגנות, וזה נכון גם אצלינו במחלקה.
לרוב, הסטינג העוטף, הכללים הברורים, אנשי הצוות וגם הטיפול התרופתי מספיקים כדי להפחית משמעותית את התסכול והתוקפנות.
אבל לא תמיד>>
3
0
174
אולי הוא ישתף שההורים מתגרשים, ובדירה החדשה של אבא הוא מצא את הגראס הרפואי ומשם הכל התדרדר.
יש מלא סיפורים.
ילדים נורמלים במציאות מטורפת, ואין מי שישמע.
שם זה מתחיל, עוד הרבה לפני הטיפול הפסיכולוגי או הביקור אצל הפסיכיאטר.
אבל לאף אחד לא באמת אכפת.
2
4
174
לסיכום:
המצב על הפרצוף,
ילדים זה אחלה.
ראיון שערכה איתי איילת שני הרגישה והחדה, שהצליחה לעדן אותי בדיוק כמה שצריך.
ותודה למוטי הצלם המגניב, שבזכותו הרגשתי לחצי שעה הכי סלבס וגם הוציא אותי חצי-קשוח כמו שאני אוהב.
20
7
166
גם ערן הגיע אלינו עם רקע דומה. אלימות על בסיס יומי בבית, השתין על המיטה של ההורים, השחית חפצים, לא עשה כלום חוץ מבהייה במסכים. לא אוכל, לא משחק, לא הולך לביה"ס. בקיצור סיוט לכל הורה.
שום דבר מהסיוט הזה לא משתנה ברגע. וודאי לא כשאתה נכנס למחלקה סגורה עם עשרות מבוגרים לא מוכרים>
1
1
171
בעולם מושלם לכל 1000 ילדים במערכת החינוך יש פסיכולוגית.
זה התקן.
לכל ביה"ס יש פסיכולוגית ליומיים בשבוע פלוס מינוס, שאמורה לתת מענה ה
לבעיות מערכתיות ופרטניות של הצוות והילדים.
היא אמורה לסייע בהתמודדויות היומיומיות, להדריך את צוות, לעשות אבחונים ואולי גם כמה טיפולים>>
1
7
169
70% מהמטופלים שפונים לאשפוז אצלנו מגיעים על רקע של התנהגות תוקפנית- כלפי עצמם או ההורים. יש גם סיבות אחרות לאשפז ילד כל כך צעיר, אך הן פחות שכיחות.
ואנחנו- לא קוסמים, לא מהפנטים, בלי אף כח-על. מתמודדים במחלקה עם מה שההורים התמודדו בבית ועושים כמיטב יכולתנו, לפעמים בתנאים קשים>
1
1
169
הם לא יודעים לשאת את כל הרגשות הקשים שבפנים, הם כועסים, ובצדק. העולם לא פייר. וכמו שזה יוצא על ההורים בבית, זה יוצא גם עלינו במחלקה.
אנחנו קרובים לילדים. מקלחים אותם, מחבקים, משחקים, אוהבים מאוד- ואני מקווה שזה הדדי. אבל אנחנו נמצאים שם גם כשלא נעים, גם כשקשה ונמאס והילד משתולל>
1
0
166
אנחנו לא בורחים, לא שומרים על עצמינו, מנסים לשרטט את הגבולות ולעמוד בהם. אי אפשר אחרת. ולפעמים זה מגיע גם לאלימות, ל4 אנשי צוות שמנסים בכל כוחם להחזיק את הילד, לשמור עליו, לתת לו תרופה כשצריך. לפעמים פשוט לבודד אותו בחדר עד שירגע. ויש לנו גם חדר מיוחד- חדר מוגנות, זה לשרשור אחר.
2
0
166
חוץ מאיתנו יש גם ילדים קצת שונים, חוקים, כללים, צ'ופרים - כל כך הרבה חוויות מציפות לילד שעד לפני רגע היה בעיקר עם עצמו נגד העולם.
ולא קל להתמודד עם זה. לפעמים לא נעים לנו לספר, אבל אנחנו מתמודדים עם אלימות קשה על בסיס יומי. הילדים כמובן לא אשמים- הם לא בחרו את ההתמודדות הזו>
1
1
161
שמעו משהו מטורף על ימניים/ביביסטים/מתנחלים שעשו איתי מילואים במלחמה הזו:
מוכנים?
הם אחים.
אוהבי העם והארץ.
נועזים, רגישים ומצחיקים.
חרדים לגורל המשותף שלנו כאן.
ציונים ופטריוטים על מלא.
רוצים גם לראות את החטופים בבית עכשיו🇮🇱
מופתעים?
הבעיה אצלכם.
שמעו משהו מטורף על שמאלנים שנלחמו איתי בעזה:
מוכנים?
הם מדהימים.
מטורפים.
לוחמי על.
ציונים ופטריוטים על מלא.
עקשנים.
רוצים ללכת עד הסוף, עד הנצחון.🇮🇱
מופתעים?
הבעיה אצלכם.
186
138
2K
10
17
158
יש לנו סופרמנים במחלקה!
כן כן, כאלה אמיתיים לגמרי, לא מצויירים ולא דמויות מהסרטים. סופרמנים בשר ודם- כמו עומר, שמצולם כאן בתמונה.
עומר חזר אלינו היום אחרי 3.5 חודשים בעזה שבהם היה מפקד קשוח של טנק. עומר הוא סטודנט לפסיכולוגיה וגם לוחם על, אבל זה לא מה שהופך אותו לסופרמן>>
4
2
149
שבסוף היום אורזת מהר את הדברים והולכת בלי לומר שלום. זו שקל לצחוק עליה וילדים מנצלים את זה כי היא פשוט לא עונה.
אולי אם תהיה שם פסיכולוגית במשרה מלאה תוכל לפנות אליה המחנכת, שהתלמיד החביב עליה התחיל פתאום לישון בשיעור, ואף אחד לא מבין מה קרה לו. אולי אם מישהו ישאל הוא יספר>>
1
4
148
בקשתי מ Midjourney ליצור תמונה של מחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים, בלי הנחיות נוספות - וזה מה שהוא נתן לי. מעלה מחשבות על היכולת של AI לייצר ולחזק סטיגמות קיימות, ומה עלול לקרות כשנסתמך עליו כמקור מידע מהימן. רק לשם השוואה - צרפתי תמונה מהמציאות שלנו במחלקה.
@HadasAdler
מה עושים?
20
0
147
חזרתי לחופשה קצרה מהמילואים אתמול בערב.
בדרך עצרתי לראשונה בכיכר מוזיאון ת"א, שם נמצאות משפחות החטופים.
זה היה כל כך כואב וקורע את הלב.
זה הרגיש מאוד בודד.
וזה נפל עליי בבת אחת.
זה לא שהייתי מופתע,
ביציאות שלי הביתה תמיד נפל עליי הדיכאון-לרגע הזה, מעיין עצב עמוק>>
4
8
144
אני כל כך אוהב את ימי חמישי במחלקה.
בימי חמישי יש לנו "חדר מארח".
זה בעצם סיבוב שעושה הצוות בין חדרי הילדים ומתרשם ממצבם. בדיקה קלינית, bed side.
אנחנו משוחחים על המיטה, בחדר שלהם במחלקה. חדר שהם חולקים עם עוד ילד, שאותו לא הכירו עד לפני זמן ממש קצר.
אחד אחד הם נכנסים>
7
1
145
כבוד ל
@naamalazimi
שלקחה ברצינות את הזעקה שלנו בנוגע לקריסת מערך הפסיכיאטריה לילד ולמתבגר, ויזמה מחר בבוקר דיון בכנסת בנושא.
אנחנו נגיע לשם לתאר את המצב ונעמוד כתף אל כתף עם אמהות לילדים מתמודדים, שהסכימו להגיע איתנו ולמחות על המצב המחורבן.
האם זה יעזור?
ההורים סקפטים.
7
8
145
בבוקר, כשנכנסתי למחלקה, היא רצה אליי עם המחברת:
"דר טל, רוצה לראות משו?"
קצת התעקשנו איתה לאחרונה שכדאי לה להתחיל לכתוב, בהתחלה היא לא רצתה.
הבוקר היה לה חיוך מרוצה, והרבה שורות מרגשות.
לא בקשתי אישור לפרסם, אז משאיר לכם לראות רק את הכותרת.
אין, ילדים זה משהו.
6
1
145
מצידנו, אחד הפתרונות האפשריים הוא להקים מסגרת נוספת של טיפול יום המשכי לאשפוז במחלקה, שיאפשר שחרור הדרגתי ואולי אפילו אשפוזים קצרים יותר. אבל יהיה קשה לקבל תקציב לזה עכשיו, ואיפה נמצא נדל"ן פנוי.
לא יודע, לא חושב שיש לנו ברירה.
נצטרך למצוא דרך, כי נמאס לכולנו מזה.
2
2
142
חלק ממה שהופך אותם לכאלו גם מקשה. זו עסקת חבילה. לא מוותרת על שום דבר בהם.
אנחנו בדרך למקומות טובים עם עזרה פרטית, בעיקר, יחד עם אנשים טובים מסביב שעוזרים. זכינו.
אם יהיה שירות ציבורי ראוי - יהיה לנו ולעוד הרבה אנשים הרבה יותר קל"
תודה למי ששלחה לי.
קשה להחשף והאוצר בונה על זה
5
1
140
יום חמישי במחלקה, עוברים בין חדרי הילדים, שיחות קטנות לפני היציאה הביתה בשישי.
אלופי העולם בליפול ולקום.
5
2
141
משום מה, היה לנו ברור שהן יעמדו בזה. אז קבלנו את בנות השירות לעבודה וזה הדבר הכי טוב שקרה לנו השנה.
הן קרביות, הן לוחמות, אבל מאוד רכות ומכילות.
כייף גדול לגוון את הצוות, לקבל את האנרגיות שרק לבני 18 יש, עם הבדיחות המגזריות ועם המסירות והנכונות לעשות כמעט הכל עבור האחר>>
1
0
135
"בהתחלה זה מרגיש בית כלא, אבל אחר כך אתה מבין שזה מקום שעוזר", ניחם אותו אחד החברים.
ואני הייתי כל כך שמח ועצוב גם יחד שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
אז דיברנו על ההורים, על החוק, וממתי ילדים יכולים לבחור. וגם על זה שלפעמים עולם המבוגרים לא פייר.
ילדים מרגשים.
4
0
136
בכלל, המחלקה שלנו היא דגם קטן של החברה הישראלית. יש לנו אנשי סיעוד ערבים שמטפלים בילדים היהודים הכי פגיעים. יש לנו עו"ס חרדית עם 8 ילדים. יש לנו רופאים פריווילגיים ועובדי ניקיון קשיי יום.
מה שמחזיק אותנו הוא הכבוד ההדדי אחד לשני, המטרה המשותפת, ובעיקר הילדים>>
1
0
132
הבטחתי שרשור על איך מתגמלים ומקדמים ילדים במסע הזה של אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. אז הנה זה בא.
אסימונים.
החיים שלנו במחלקה, וגם של הילדים, נעים סביב אסימונים.
איך הגענו לזה?>
6
5
130
"היה פה שרשור על מחירים של פסיכיאטרים פרטיים. שאלתם איך משלמים את זה?
כאמא שמשלמת (וברגעים קשים זה יותר מפגישה פעם בכמה חודשים, אפילו הרבה יותר)
אני אשאל אתכם איך אפשר שלא לשלם?
כשהבן שלכם אובדני פעיל (זה אומר שהוא עושה מעשים שמסכנים את חייו) ובקופת חולים אין תור, לא תשלמו?
>>
1
3
131
עובר במסדרונות של בית החולים ורואה את העבודות של הילדים שלנו על הקירות.
בחיי שיש פה כישרון אדיר, ילדים בני 6-12 שמצלמים תוך כדי מצב רגשי סוער בצורה מרגשת, חכמה ונוגעת.
ואני לא אומר את זה בגלל שהם הילדים שלי או משהו, מצרף הוכחות👇🏻
5
1
128
יש לנו קבוצת הורים טיפולית במחלקה, כי גם להורים מגיע להרגיש חלק מקהילה, לשתף ולהעזר אחד בשני.
השבוע אחת האמהות אמרה:
"4 שנים לא ישנתי. מאז שהתאשפזנו לפני חודש אני לא מפסיקה לישון".
ואני לא הבנתי אם האשפוז של הילד מעייף אותה, או נותן כוחות. כנראה גם וגם.
11
0
127
אם יש לכם מזל (כמו לנו) המשפחה המורחבת תתגייס לעזרה כלכלית.
אבל התשלום לפסיכיאטר הפרטי זה החלק הקל בסיפור. איך מתמודדים עם אבדן הכנסה משמעותי, כי צריך להשגיח 24/7?
איך דואגים לילדים האחרים שסיטואציה הזו צריכים גם עזרה וזה יהיה רק בפרטי?
איך ממשיכים כששנים אין זמן לחדש כוחות?
>>
1
2
126
חגגנו בת מצוה לבת שלנו היום.
כשביקשתי את המיקרופון להגיד כמה מילים, הבת שלי, רוני ,עשתה לי עם הידיים "אבא !don't".
לא עזר לה הייתי חייב.
חייב להגיד לאורחים שהגיעו, שזה לא מובן מאליו.
לא פשוט לחגוג בימים האלה. יש אנשים שחווים צער עמוק מסביב, יש אנשים שפשוט לא יכולים לשמח>>
10
0
123
התמונה הזו מעצבנת אותי כל כך.
המבט מלא חשיבות עצמית, הכובע המרגיז של ניצחון מוחלט, אפילו הפיקסלים המגוחכים.
אבל היא בעיקר מעצבנת כי היא פונה רק לבייס של ביבי, בשפה שלו, ומתעלמת ממני.
ואני כל כך הייתי רוצה שיהיה מי שידבר אליי, בשפה שלי.
ואין.
את לפיד וגנץ זה לא מעניין.
זה מעצבן.
20
0
124
את ליאת אני מכיר היטב.
עברנו יחד דרך לא פשוטה,
ועדיין נפגשים מדי פעם.
הקטנים שלנו באותו גן.
הגדול שלה אושפז אצלי במחלקה.
עברנו יחד דרך לא פשוטה.
והיא בוכה, ואני איתה,
כי אני מבין מה היא חווה.
והיא שואלת אותי:
"בשביל זה הלכת ללמוד פסיכיאטריה?".
והאמת היא שכן, ולא>>
אני לא מפסיקה לבכות. זה כאילו אני כתבתי. זה הסיפור שלי. אובדני מדי לאשפוז יום ולא אובדני מספיק לאשפוז. כל הבית מסורג, החלונות תמיד נעולים, הדלתות תמיד פתוחות, המרפסת חסומה. מתחננת לעזרה ושולחים אותי הביתה פעם אחר פעם.
32
58
579
5
5
121
לא ידעתי כמה צריך לפקסל כשמעלים תמונה ממחלקה סגורה, אז הלכתי על המקסימום.
אבל הייתי חייב להראות לכם את ההצלחות הקטנות שלנו.
משחק משותף עם חבר זה אתגר שאנחנו מציבים לילדים מסויימים, "מטרת צמיחה" אנחנו קוראים לזה>
4
1
120
הנה, ההסטוריה חוזרת.
אותה מחאה, אותה שפה, אותו כעס. אותה הגדרה על דרך השלילה.
אותו ניסיון להתעלם מהפוליטיקה, להתעלם מהדמוקרטיה, וליצור שינוי בכח.
אותה התעלמות מציבור המצביעים, ועיסוק בלתי פוסק בפוליטיקאים של הצד השני, ולא באלה שלך.
אל תלכו לקפלן.
קפלן, 19:00
ובעוד עשרות מוקדים שממשיכים לגדול בכל רחבי הארץ 🇮🇱
בחירות. עכשיו!
לא יהיה פה ״שש אחרי המלחמה״
65
88
528
25
6
121
לא ארוחת שישי קלאסית של בית חולים אבל הצוות, ההורים והילדים השקיעו. שתהיה שבת שלום 🤍
17
0
119
פרצנו היום את גבולות המחלקה,
והמסדרונות של בית החולים "ספרא" התמלאו בתמונות שצילמו ילדי המחלקה.
צילום הוא אמנם כלי טיפולי, אבל זו גם הדרך שלנו כמחלקה להוציא את המציאות שלנו למרחב הציבורי.
עוד דרך לגעת באנשים,
עוד דרך לפרוץ את הסטיגמה.
10
4
120
חרדי, דתי וחילוני נפגשו לערב סושי כשר במחלקה פסיכיאטרית סגורה...
זו לא התחלה של בדיחה, אלה החיים שלנו במחלקה.
אחת האמהות (אוקי בסדר, אמא תל אביבית כי צריך קצת סטיגמה) העבירה סדנת סושי לילדים ולהורים מכככככל המגזרים והיה מוש!
3
2
121
אשפוזים חוזרים זו הרעה החולה של מערך בריאות הנפש, גם בילדים וגם במבוגרים.
כל אשפוז חוזר כזה הוא כשלון. קודם כל עבור הילד שצריך לצאת שוב מהבית ולעבור אלינו, עם שבר גדול בתחושת ההצלחה שנבנתה באשפוז הקודם והסתיימה בפרידה מרגשת.
הבוקר לדוגמא אישפזנו שוב ילד ששוחרר לפני 3 שבועות>>
7
7
118
עוד לא שמונה בבוקר והצוות מעביד את הילדים בפרך.
כשקשה מסביב חשוב להשאר עסוקים כדי לא לשקוע.
אז חלק עושים חלות וחלק עושים ספורט. וילד אחד ממלא את "קיר הגמישות" שלו- כל פעם שהוא מצליח להגיב בצורה מתונה, שונה מהכעס שכ"כ אפיין אותו, אנחנו רושמים את זה על הקיר.
כייף לבוא לעבודה.
8
0
119
לא מובן מאליו לנערה מגבעת שמואל לעבוד שכם אל שכם עם סטודנט מגניב מתל אביב, עם אחות מאום אל פחם, או עם מטופלים במצב פסיכוטי.
לא מובן מאליו להגיע בלי רקע או ניסיון, לתפקיד הכי קשה שיכולנו לתת להם: ללוות את הילדים צמוד-צמוד מבוקר עד ליל, להיות הכי קרובות אל הצחוק והכאב כמו אסתי👇🏻>>
3
0
115
מסתובבים באתונה.
אשתי: אני נכנסת לsephora, תכנס בנתיים לחנות צעצועים פה?
אני:
אשתי: טוב אז פשוט תכנס לטויטר
5
0
116
בדיוק שנה אחרי שפתחנו את המחלקה ביולי 22' סיפרתי למה ילדים מגיעים לאשפוז במחלקה סגורה.
היום, פחות משנתיים מאז שזה נכתב, אני כבר מתחיל להרגיש את המחיר. את רשימת ההמתנה, את ההורים שמתקשרים לברר אם אפשר אשפוז נוסף, ואת הקריסה של שירותי בריאות הנפש לילדים בקהילה.
היה שקוף שזה יקרה.
שאלו אותי למה לאשפז ילדים במחלקה סגורה.
התשובה הקצרה היא- "כי אין ברירה".
ילדים מגיעים אלינו במצבי קיצון. לא כל כך משנה מה האבחנה או מה הסימפטום. בסופו של דבר, הם לא הולכים למסגרות חינוך משך חודשים, נשארים תקועים בבית עם ההורים והאחים, שקועים במסכים, לא מתפקדים.
1
3
69
4
12
116