🎬 כמה אני זקן? ככה ראיתי סרטים כשהייתי ילד. היו לי רילס ל view master של אי.טי, מרי פופינס, סופרמן, טרון החבובות ועוד מצוירים. הצבעים היו עשירים והשיטה הסטראוסקופית נתנה לפריימים עומק שלא היה אפילו בקולנוע. הקליק במעבר בין הפריימים נתן להשלמת הסיפור בראש קצב משלו. מוצר קסום.

🎬🐥 אני חושב שאפשר לומר מעתה בבטחון די גדול ״המועמד לאוסקר אייק ברינהולץ״. האמת? ליהוק טוב. (ותודה לסאל ספסרטין כמובן…)

2/ בגזרת הסרטים הרציניים יותר, ניק אופרמן, דניס קווייד וג׳ייקוב טרמבליי (שקשה לזהות) עושים עבודה יוצאת מהכלל בדרמה הטראגית ומאד פוליטית הזו (שמבוססת על מקרה אמיתי) על אסקלציה של רדיקליזציה, על גבריות במשבר, והסרט מצליח כי יש לו טון אמפתיה לכל הדמויות, למרות הנושא הנפיץ. סרט קשוח.

🎬📺 אמזון פריים הופכת לשירות ״מכבה מח״ מתמחה. באתי בלי ציפיות, יצאתי בלי ציפיות, זה מטוטמם 💯, אבל צחקתי בקול פה ושם והצמד הזה מסתדר לא רע ביחד. נראה גם שפאדי קונסידין חתם קבע בפריים בתפקיד הנבל. כולם צריכים פרנסה אבל באמת שיכול להיות יותר גרוע>>

5/ בקיצור מה שאני רוצה להגיד זה שאני חושב שכדאי לכל מי שלא אוהב שמאמנים אותו בלי שהוא ביקש, להגיב פחות ברשתות. אתם לא חייבים לאלגוריתם דבר, גם לא גרסא פומבית של האמפתיה שלכם.

4/ מסוג כזה של ״אילוף עצמי״, אפילו אם התמונה/פוסט הם אותנטים ולא מזויפים. אני משתדל עד כמה שאני יכול להתייחס לפלטפורמה הזו כ״חלל לחשיבה״, חידוד רעיונות, בחינה של אבחנות קטנות, להשאיר איזה שובל של מחשבה שאני הייתי שמח לקרוא, לראות אם משהו יכול לעבור בכז בתוך הרעש, הציניות והזיוף>.

3/ לא היה ולא יהיה אכפת מה אמת ומה לא. ומי ששולט בפרומפטים לאדם הוא זה שישלוט בחברה. זה פשוט כלי הרבה יותר מדי אפקטיבי לשליט�� בהתנהגות של המונים. עוד לפני שידעתי להגדיר לעצמי מה זה, החלטתי למעט בתגובות ברשת (גם בלייקים וגם בתגובות). זה לא משהו אינהרנטי נגד התוכן, אלא רצון להמנע>.

2/ היא טעונה רגשית, קצרה ברורה ובנויה כדי לייצר תגובה, ממש מזמינה את התגובות הצפויות (מתוקות/גיבורים/מלאכים וכיוב). אלה לא תגובות ספונטניות או אותנטיות אלא תגובות של יוזרים מאולפים. התוצר של האימון טורבו הזה הוא חברה נוחה לשליטה עי טריגרים רגשיים מפוברקים, וכשרגש מעורב לאף אחד>>.

🤖 כולם מדברים על איך אנחנו מאמנים את המכונה אבל האמת היא שהמכונה מאמנת אותנו. ממילא רוב הקיום האנושי הוא סוג של LLM (בכמה ישיבות הייתם שידעתם בדיוק מה המשפט הבא שמישהו יגיד? או ״מה המצב אחי/איך אתה/ איזה מזג אוויר משוגע״ וכו) היות ותמיד רגש>אמת, תמונה כזו היא בעצם פרומפט ליוזר>.

🎬 קווין פייגי ממשיך לתרץ כשלונות ולחפש הסברים במקום הלא נכון. שני המארוולים האחרונים, ואפילו סופרמן הנכחי, מוכיחים שוב את מה שכתבתי אז (👇) על סרטי גיבורי-על בקולנוע פוסט-קוביד שמצליחים רק עבור גיבורים שאינם חלק מ או פועלים בניגוד לאינטרסים של ״הממסד״ או בשם אינטרס אישי חזק מאד.

🎬😶 זה ליטרלי סצינה מ״יעד סופי״ האחרון

🎧🎼 ללא ספק ניצחו את הסיבוב הזה במלחמת הלהקות הבינוניות

2/ נולאן עוסק בדיוק ברעיון שרציונל ודאטה לכשעצמם אינם מספיקים לקיום האנושי ורק אהבה, רוחניות וחיבור אמיתי יוכלו לקחת אותנו ל״מעבר״. אנשים לא באו בשביל ״התווים״. באו לחוות אדם, כלי נגינה עתיק, ארכיטקטורה מפוארת. לנסות לגעת לרגע בנשגב בלי קוד או דאטה. אין מכונה שתעשה את זה.

🎧🎼🎬🪐 יותר מ 13 אלף איש ואישה (!) הגיעו להאזין לאנה לאפווד מבצעת את הנעימה של ׳אינטרסטלר׳ בקתרדלת קלן, ועוד רבים ניסו ולא היה מקום. לא לסלבריטי, לא למסיבה, רק לשמוע בת אדם מנגנת על עוגב. נוכחות, התפעלות ורגש לא יכולים להיות מיוצרים על ידי אלגוריתם וזה יפה כפליים כי הסרט של>

RT @efraimleaf: 🎬🎼🎂 1/ רובין וויליאמס היה אמור לחגוג היום 71 אלמלא. ונראה לי שאולי זה הזמן לספר על הסרט שהזניק אותו מ״עוד שחקן״ לדרגת כוכב….

🎧🎼 הוא בטח גם יכול לקרוא לו אל עכשיו…

📺 שני פרקים בפנים: אני יכול להגיד כל מיני דברים נחמדים על סדרת המתח עם אריק באנה וסם ניל בנטפליקס. המשחק, הנופים, הדמויות, הרעיון… אבל החולשה האחת שלה מייתרת את הכל. היא פשוט לא מותחת. 🤷‍♂️

🎬🦸‍♂️ כמו ב׳באטמן׳ של ריבס, חייבים להודות שהטכנולוגיה הזו נראית עשרות מונים טוב יותר מגרין סקרין במיוחד כשמשתמשים (כמו כאן) בצילומים אמיתיים (רחפן) ולא ברינדורים על המסכים עצמם

📺🍽️ סקס אנד דה זיטי.(#סליחה)

🎬📺💰 רואי החשבון ההוליוודיים מכים שנית… פשוט אין ממב שהתכנית הזו מפסידה את הסכומים האלה (או מפסידה בכלל). זה נכון שהמספרים לא כיו פעם אבל איזה חרטוט זה בחיי.