[1] Schacter, D.L. (2012). Adaptive constructive processes and the future of memory. The American Psychologist. [2] Loftus, E.F., & Pickrell, J.E. (1995). The formation of false memories.Memory. [3] Geraerts, E. et al. (2008). Memory for emotional events and the role of imagery.

האם אפשר למנוע זיכרונות שקריים? חלקית. זה נושא שאפשר לכתוב עליו הרבה, אבל בקצרה:.-ללמד אנשים שזיכרון הוא תהליך משוחזר, לא מוקלט. -לשאול שאלות ניטרליות ולא ממקדות לדבר ספציפי. -להימנע מחקירות חוזרות עם ניסוח מוטה (repeated suggestive interviews). [8].

איך זה קורה?. זיכרונות שקריים ואמיתיים מפעילים אזורים חופפים במוח: היפוקמפוס, אמיגדלה ואת הקורטקס הויזואלי. ואילו זיכרונות שקריים כוללים פחות מידע סנסורי ויותר אזורים שקשורים ברגש. [6][7].לזכרונות שקריים יכולות להיות השלכות קשות. החל מהרשעות שווא, ועד הודאה בפשע. [4][5].

איך זה עובד?. לופטוס הראתה ששילוב של רמז+דמיון = זיכרון שקרי. המוח משלים פערים דרך תבניות ורגש. אם כך למה השקר נתפס כאמת? כי בגלל השליפה מתחזקים החיבורים העצביים בין נוירונים שקשורים לזיכרון והמוח שומר מחדש את הזיכרון שעבר עיבוד. ככה השקר מתקבע והופך לאמיתי בשבילך. [1] [3].

הניסוי הקלאסי.בשנות ה־90, אליזבת לופטוס ערכה ניסוי, בו ביקשה מבני משפחה למסור 3 סיפורי ילדות אמיתיים על קרוב שלהם, ובנוסף היא הוסיפה לרשימה סיפור שקרי אחד: בגיל 5, הלכת לאיבוד בקניון. התוצאה? 25% מהנבדקים תיארו את האירוע השקרי בפרטי פרטים, למרות שהוא מעולם לא קרה. [2].

זיכרון≠סרטון וידאו.המוח לא "שומר" אירועים בצורה של סרטון וידאו! בכל פעם שאנחנו נזכרים באירוע, לא נשלף מהמוח אותו הסרטון בדיוק. המוח ״מעדכן״ זיכרונות מחדש בכל פעם שאנחנו שולפים זיכרון, ברגע ה״שליפה״ זיכרונות הופכים ל״פגיעים״ וניתנים לעריכה. ברגע הזה נוצר פתח ״להשתיל״ זיכרון. [1].

🧵🧠איך אפשר להשתיל זיכרון, כך שנאמין שהזיכרון קרה?.בטוחים שכל הזיכרונות שלכם מדויקים? תחשבו שוב!.הזיכרונות שלנו הם הסיפורים שלנו, אבל חלק מהסיפורים אולי עברו עריכה שלא אישרנו. בואו נראה (על קצה המזלג) איך עובדת השתלת זיכרון, ולמה זה יכול להיות (קצת) בעייתי. 👇

היום מסרתי את המפתחות לדירה הראשונה שקניתי לבד בתקופת הדוקטורט, כי נמאס לי לעבור מדירה שכורה אחת לאחרת. היא יוצאת עכשיו לפינוי בינוי, דבר נהדר מהרבה סיבות. אבל קשה שלא להרגיש קצת עצב, כאילו שאני עוזבת חלק קטן ממני.

1. Iliff, J. J., et al. (2012). A paravascular pathway facilitates CSF flow through the brain parenchyma and the clearance of interstitial solutes, including amyloid β. Science Translational Medicine, 4(147), 147ra111. 2. Hardy, J., & Selkoe, D. J. (2002). The amyloid hypothesis.

בעצם למה שנרצה לנקות את המוח?.תפקוד לקוי של המערכת הגלימפטית מקושר למחלות מוח ניווניות, בגלל הצטברות פסולת ובסוף זה גורם לנזק עצבי [4]. האם אפשר "לשפר" את הניקוז ולמנוע מחלות מוח?.המדע (וההגיון הבריא) טוענים ששינה איכותית היא התחלה מצוינת. .

אם כך, למה שינה חשובה ואיך המערכת עובדת?.המערכת הגלימפטית פעילה בעיקר בלילה, במיוחד בשנת NREM3. אם אנחנו ישנים במהלך היום ולא הלילה, השעון הביולוגי והורמונים כמו נוראפינפרין מקטינים את יעילות המע׳[3]. נקודה בעייתית למי שלא ישן בלילה. איך המע׳ עובדת? כשאנחנו ערים, נפח התאים גדול.

איך היא עובדת?. המערכת הגלימפטית משתמשת בתאי גליה (בגדול אלה תאי תמך לנוירונים) ותעלות סביב כלי הדם,כדי להזרים את נוזל המוח והשידרה (CSF) לתוך רקמת המוח. ה-CSF שוטף פסולת מטבולית, כולל בטא-עמילואיד, חלבון שהצטברותו מקושרת לאלצהיימר [2]. בסוף, אותה הפסולת מתנקזת דרך הורידים.

המערכת הגלימפטית – מערכת ה״ניקוז״ של המוח . המוח שלנו שוקל כ- 1.3-1.4 ק"ג, אך בניגוד לשאר הגוף, אין לו מערכת ניקוז לימפתית רגילה. אז איך הוא נפטר מפסולת?. הכירו את המערכת הגלימפטית. מנגנון ייחודי שמנקה את המוח (בעיקר) בזמן שינה. כן, בזמן שאנחנו ישנים, המוח עושה ניקיון יסודי! [1]

הפוגה מענייני היומיום לטובת ועידת תל אביב- עתיד ישראל בשיתוף קרן כדר. בפן האקדמי ופחות הפוליטי, פרופ׳ רבקה כרמי, פרופ׳ איל קמחי ודנה לביא הביאו נתונים מטרידים על בריחת המוחות והעדפה של הייטקיסטים למשרות שיש בהן רילוקיישן. כנס מאורגן היטב. פרופ׳ אריאל פורת בהחלט הביא יצוג מגוון.

[1] Rizzolatti et al. (1996). Cognitive Brain Research.[2] Iacoboni et al. (1999). Science.[3] Singer et al. (2004). Science.[4] Decety & Jackson (2004). Behavioral and Cognitive Neuroscience Reviews.[5] Klimecki et al. (2014). Cerebral Cortex.[6] Singer & Engert (2019). Current.

ישנה טענה שהמערכת התפתחה על מנת לעודד שיתוף פעולה ודאגה לאחר [4]. אבל חשיפה מתמדת לסבל (למשל חדשות בלתי פוסקות) עלולה לגרום לעומס רגשי. במקרה כזה, המוח מתחיל "להקהות" את התגובה האמפתית כדי להגן על עצמו [5]. אמפתיה היא לא תכונה קבועה! מחקרים מראים שאפשר לאמן את המוח לחזק מעגלים.

נוירוני מראה התגלו לראשונה בקופים. הם פועלים כשאנחנו עושים פעולה וגם כשאנחנו צופים במישהו אחר עושה אותה [1]. אצל בני אדם, הם גם פועלים כשאנחנו ״רואים״ רגש או כאב אצל אחרים. המוח בעצם מטשטש את הגבול בין "לעשות" ל"לצפות״ [2]. אזורים כמו ה-anterior insula וה-anterior cingulate.

🧵🧠למה אנחנו מרגישים התכווצות בבטן כשאנחנו רואים מישהו אחר סובל? למה כאב של האחר יכול להרגיש מאוד אישי?.לא מדובר כאן רק ברגש אלא שהמוח שלנו ממש מחקה את החוויה של האחר! .איך זה עובד? הנה הסבר קצר על הבסיס הנוירוביולוגי לאמפתיה.👇

RT @MitYulia: @RackMada כסף בא וכסף הולך. החיים הפכפכים ובלתי צפויים. מי שיודע לעזור לעצמו, ידע לקום על הרגליים (גם אם זה קצת קשה).

המוח שלנו לא ׳מקבע׳ זיכרונות בזמן עומס. הוא עושה את זה דווקא כשאנחנו במנוחה:.בטיול רגוע, בשקט של שבת, או כשאנחנו סתם בוהים בתקרה אחרי ארוחת שישי. בלי הפסקות — אין עיבוד. בלי עיבוד — אין זיכרון. אם אתם רוצים לזכור את מה שלמדתם, חוויתם או הרגשתם — אל תעבדו כל הזמן. שבת שלום