אין ספק שאיום בסיפוח חלקים מרצועת עזה מאוד מאיים על חמאס. הכי חשוב לו לא לאבד שטח, אומרים הפרשנים. זה מוכח. מאז שישראל סיפחה את מזרח ירושלים ביוני 1967, הפלסטינים בכלל, וחמאס במיוחד, החליטו לוותר על אל-אקצא.

החזון שלהם לא נשאר חזון. הוא התממש. זה מקור להשראה.

היום הוא נחשב לאחד המסמכים המכוננים של האיחוד האירופי. אני לא כותב את זה לצורך השוואה. אנחנו לא אסירים פוליטים, ואין מחנות השמדה בעזה. ובכל זאת, בשעות הכי קשות ואפלות, קבוצה של אנשים ידעה לכתוב חזון שבנוי על צדק ושוויון מצד אחד, ועל תוכנית ממשית ואפשרית למימוש מצד שני.

ב-1941, ברגע הכי אפל של האנושות, קבוצה של אסירים פוליטים איטלקים שהמשטר הפשיסטי הגלה לאי בשם וֶנטוֹטֶנֶה לא רחוק מנפולי, התיישבה יחד וכתבה מסמך שכותרתו היתה "למען אירופה חופשית ומאוחדת, פרויקט של מניפסט", ובו פרשו חזון של אירופה פדרלית ודמוקרטית. המסמך הוגנב מהאי והופץ במחתרת.

באופן כמעט אירוני, במקביל לכתבה עם הראיונות היפים עם רולא מאי, אורן זיו ואני פרסמנו שלשום בשיחה מקומית תחקיר על ההרס השיטתי של עזה, על כך שההרס הפך לשיטת הפעולה של הצבא, מתוך כוונה מודעת לגרום לכך לתושבי עזה לא יהיה לאן לחזור.

חוסר אונים ואימה גדולה מול העובדה שההתקדמות הזו מתרחשת בזמן שישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה בקנה מידה עצום, הורגת כמעט 20,000 ילדים, מרעיבה שני מיליון איש ופותחת בדיוק היום במבצע שמטרתו המוצהרת היא גירוש, ועלול, בקלות, להפוך גם להשמדה.

הוא על יסוד שוויון מלא, אישי ולאומי, בין יהודים ופלסטינים - הצליח לקבץ סביבו קבוצה נחושה של ישראלים ופלסטינים, והודות לקבוצה המופלאה הזו הרעיון הזה יצא מהשוליים, ובזכות המאמצים, הכישרון ושאר הרוח של מאי ורולא התנועה הזו גדלה, מתייצבת והופכת לשחקן בזירות הכי חשובות בעולם.

עם שתי המנכ"ליות של הארגון, רולא הרדל ומאי פונדק. הוא מבטא את מה שאני חש בימים האלה. שילוב של גאווה וחוסר אונים. גאווה גדולה על כך שהרעיון הפשוט כל כך אבל הרדיקלי באותו זמן - שבארץ הזו חיים שני עמים, שניהם רואים בכולה את מולדתם, אף אחד לא יעזוב, והדרך היחידה לחיות כאן.

אבל הייתי מרגיש טוב בהרבה אם היינו קרובים יותר למימוש הרעיונות שלנו, ואם זה לא היה קורה על רקע הטיהור האתני שישראל עושה בעזה והיקפי הרצח שם, כמו גם על רקע טבח 7 באוקטובר". זה ציטוט שלי מהכתבה ב"מוסף הארץ" על תנועת ארץ לכולם (או שתי מדינות מולדת אחת), שבמרכזה עומד ראיון.

מאז שמאי ורולא נכנסו לפעילות היתה קפיצה מאוד משמעותית. לפעמים אני צובט את עצמי כשאני רואה איזה דרך עשינו, מרעיון שהתחיל בעשרה ישראלים ופלסטינים שהיו נפגשים במלון חצי נטוש בבית ג'אלה, בלי שום תמיכה או גיבוי, ועד היום. במובן הזה זה בהחלט נראה טוב,.

חוסר אונים ואימה גדולה מול העובדה שההתקדמות הזו מתרחשת בזמן שישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה בקנה מידה עצום, הורגת כמעט 20,000 ילדים, מרעיבה שני מיליון איש ופותחת בדיוק היום במבצע שמטרתו המוצהרת היא גירוש, ועלול, בקלות, להפוך גם להשמדה.

הוא על יסוד שוויון מלא, אישי ולאומי, בין יהודים ופלסטינים - הצליח לקבץ סביבו קבוצה נחושה של ישראלים ופלסטינים, והודות לקבוצה המופלאה הזו הרעיון הזה יצא מהשוליים, ובזכות המאמצים, הכישרון ושאר הרוח של מאי ורולא התנועה הזו גדלה, מתייצבת והופכת לשחקן בזירות הכי חשובות בעולם.

עם שתי המנכ"ליות של הארגון, רולא הרדל ומאי פונדק. הוא מבטא את מה שאני חש בימים האלה. שילוב של גאווה וחוסר אונים. גאווה גדולה על כך שהרעיון הפשוט כל כך אבל הרדיקלי באותו זמן - - שבארץ הזו חיים שני עמים, שניהם רואים בכולה את מולדתם, אף אחד לא יעזוב, והדרך היחידה לחיות כאן.

I used to cry for other people's children. Now I cry for my own

RT @SBogus: 1. כמה הערות בעקבות פיטורי/התפטרות שר ההגנה האוקראיני, רזניקוב. הרקע, כידוע, הוא פרשיות שחיתות במשרד, שהוא לא נתפס כשותף להן, א….

RT @amit_segal: הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שבה למדתי עוד לפני שהפכה למעוז תועמלני, מקיימת בשני יום עיון על תכנית לוין. כל (!) המשת….

RT @amit_segal: דעה פופולרית למחצה: אזרחים שיוצאים לרחובות נגד מהלכים שכואבים להם עושים מעשה דמוקרטי חשוב וכל הכבוד להם, ללא קשר לדעתם.

RT @SBogus: 1/6. תזכורת לזה שתמיכת ארה"ב באוקראינה היא לא סתם איזה טובה אלא חובה מוסרית. כי ארה"ב לחצה על אוקראינה לתת לרוסיה את הנשק הגרעי….

RT @BenCaspit: מה מבהיל את נתניהו, שהוא מנסה להפיץ עכשיו שמשתתפי הפגנת התמיכה אתמול בממשלה היו "אנשי שמאל"? אולי העובדה שבלי תשתית ובלי הכנ….

מאז שחר ההיסטוריה, ועוד לפני ההיסטוריה הכתובה, האנושות שימרה את הטאבו של כבוד המת. גם המתים של האויב, גם בעת מלחמה. חברה, שמנערת מעליה את הכבוד למת של האחר, היא חברה שמתנערת מהאנושיות שלה.