רוב הציבור סבור שאפשר להגיע לעיסקה כוללת להחזרת כל החטופים בפעימה אחת

RT @OmerYair1: האם האמון בביהמ"ש העליון וביועמ"שית בקרב מצביעי הקואליציה השתנה מאז הבחירות האחרונות?. בהתבסס על למעלה מ-40 סקרי ה-@LibResIn….

44% מהציבור רואים בנתניהו כמי שאחראי לכך שמקודמת עסקה חלקית (בפעימות) ולא עסקה כוללת להחזרת כל החטופים. 33% מהציבור חושבים שחמאס הוא זה שמונע עיסקה כוללת, ורק 8% תולים את האחריות בממשל טראמפ.

23% מהישראלים רואים באי ההתייצבות למילואים פעולת מחאה לגיטימית. מאמרו המלא של דורון שטרן שמבוסס על סקר של המכון לחירות ואחריות בתגובה הראשונה.

חרף המתקפות הבלתי פוסקות, אמון הציבור בבית המשפט העליון כפול מהאמון הציבורי בממשלה

היועצת המשפטית לממשלה זוכה לאמון הציבורי הכי גבוה אחרי צה״ל. יותר מכפול מהאמון הציבורי בממשלה.

כמעט שליש מהישראלים חושבים שהבחירות הבאות לא יהיו חופשיות והוגנות. בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות ביוני 2025, בחנו האם הציבור הישראלי סבור שהבחירות הבאות תהיינה חופשיות והוגנות. התמונה שעולה מתוצאות הסקר מדאיגה. רק 66% מהציבור היהודי סבורים שהבחירות הבאות יהיו הוגנות. בקרב.

הציבור נותן לנתניהו ציון נכשל בטיפול במשבר החטופים. בסקר שערכנו בחודש יולי, שאלנו מה הציון שהיית נותן לנתניהו בטיפול במשבר החטופים בסולם של 1-10. כלל הציבור נתן לנתניהו ציון נכשל של 4.0. פילוח של הנתונים מראה שחוסר שביעות הרצון מנתניהו בנושא החטופים משותף למצביעי האופוזיציה

פרסום נתוני אמון הציבור של המכון לחירות ואחריות יולי 2025 🔍. 💡פערים משמעותיים בין מוסדות השיפוט לרשות המחוקקת והרשות המבצעת. בית המשפט העליון זוכה לאמון של 45% מהציבור (בדומה לאמון ביועצת המשפטית לממשלה שעומד על 46%), בעוד הממשלה זוכה לאמון של רק 20% והכנסת ל-14% – כלומר רק

אתמול ועדת השרים אישרה את ההמלצה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. החלטת ועדת השרים הולמת את עמדת מצביעיה ש-78% מהם, תמוכים בהדחתה של בהרב-מיארה, זאת לעומת רק 8% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בהדחה. נתוני המכון מראים קשר הדוק בין שיוך פוליטי לבין תמיכה בהדחתה של.

בשבוע שעבר פרסם נדב אייל את נתוני המכון לחירות ואחריות לפיהם 74% מהציבור רוצים עסקת חטופים גם במחיר סיום המלחמה. נתניהו תקף. הוא טען ששאלות בנוסח זה לא מבהירות לציבור מה המחיר האמיתי לעצירת המלחמה. בעקבות תגובתו של נתניהו, שאלנו בדיוק את השאלה כפי שנתניהו הציע – מה אם חמאס.

@Ilanashp @SharonGilad1.

אחד הדברים שעולים מתחקיר הניו יורק טיימס הוא השימוש שעושה נתניהו בשינוי סדר היום ברגע האחרון. מחקרן של ד"ר אילנה שפייזמן ופרופ' שרון גלעד בחן כיצד ראשי ממשלה בישראל השתמשו בסמכותם לקבוע את סדר היום של הממשלה בזמן משבר בין השנים 2024-2014. ממצאי המחקר הראו כי ממשלת נתניהו ה-37

74% מכלל הציבור תומך בהחזרת כול החטופים גם במחיר הפסקת המלחמה. מדובר בעלייה משמעותית מאז חודש אפריל, אז שיעור התמיכה עמד על 65%. מרבית העלייה היא בקרב מצביעי הקואליציה: מ-40.5% שתמכו באפריל ל-56% שתומכים בתחילת יולי.

נתניהו מקבל מהציבור ציון של 6.8 על תפקודו בניהול המלחמה מול איראן. כצפוי, יש פער משמעותי בין הציון שמקבל נתניהו ממצביעי הקואליציה (8.8), לציון הנמוך שהוא מקבל ממשיבים שהצביעו בבחירות האחרונות לאחת ממפלגות האופוזיציה (5.7). מעניין לשים לב, שהמשיבים הערבים העניקו לנתניהו ציון של

אחרי כמעט שנתיים של לחימה בעזה, 51% מהציבור בישראל חושב שמתקפה דומה לזו שהתרחשה בשביעי באוקטובר עלולה להתרחש שוב בשנים הקרובות (בין אם מעזה או בין אם ממקום אחר). נתון זה מצטרף לכך ש-63% מהציבור סבור שהלחימה מול איראן תתחדש בשנים הקרובות. זאת חרף העובדה ש-60% מהישראלים חושבים.

פרופ' אסיף אפרת: הציבור אינו נותן צ'ק פתוח לשימוש בכוח | זמן ישראל.

בצל ההתחממות בגזרה הסורית, נתוני המכון לחירות ואחריות מראים שהציבור הישראלי אינו נותן לממשלה צ'ק פתוח לשימוש בכוח צבאי בסוריה. הישראלים מבינים כי השימוש בכוח גובה מחירים ולכן מבחינים בין המטרות השונות של הפעלת כוח. בדקנו אילו מטרות יצדיקו בקרב הציבור פעילות התקפית של צה"ל.