Netanyahu looks so pale and weak because he knows he has failed. He knows his hands are stained with the blood of more than 22,000 children. No pardon will save him from the judgment of history. This is what I told him yesterday:

שיגרתי הבוקר לוועדת האתיקה של הכנסת מכתב בעקבות שימוש בסיכה בצורת חבל תלייה על ידי חברי הכנסת הכהניסטים. סמל חבל התלייה הוא אחד הסמלים המובהקים והידועים ביותר של הסתה לגזענות ואלימות. בארה״ב שימש סמל זה במשך עשרות שנים ככלי טרור מרכזי של עליונות לבנה ושל ארגוני שנאה, כולל הקו

אתם יודעים למה פניו של נתניהו חיוורות כל כך? כי אחרי מלחמת ההשמדה והרג של מעל 22,000 ילדים בעזה, הוא לא הצליח להביא ניצחון. מה שכן, הוא ביצע פשעים נוראיים, ועדיין כל מה שהוא השיג זה כישלון. כישלון מוחלט.

Members of the Israeli government appeared at the Knesset today proudly wearing pins shaped like a hangman’s noose. This is the symbol they chose to promote a racist law imposing the death penalty exclusively on Palestinians. The hangman’s noose is one of the most vile symbols

ישראל מעולם לא באמת הייתה דמוקרטיה, אבל את מה שנשאר ממנה, הממשלה מחסלת.

עוד 2.7 מיליארד שקל על פשעי הכיבוש. עוד 2.7 מיליארד שקל על התאבדות מדינית ומוסרית. עוד 2.7 מיליארד שקל על העמקת משטר האפרטהייד. במקום ביטחון, במקום שלום, במקום שוויון, במקום בריאות וחינוך, במקום שיקום, במקום לתמוך בשכבות המוחלשות, ממש��כים להזרים דם וכסף אל התהום.

מה עם הקלאסיקות האהובות על הכהניסטים? למה אין סקילה? מה עם שריפה למוות? ימין חלש.

הנשיא מתעכב ומתחפר. מן הרגע הראשון היה צריך לומר לציבור את האמת הפשוטה: לא תהיה חנינה לנתניהו. איש אינו מורם מהעם, ואיש אינו מעל החוק. על נשיא המדינה להבהיר לציבור, עכשיו ובקול ברור: חנינה לא תהיה.

כמה עוד האזרחים צריכים לשלם מכיסם כדי להלבין את הכיבוש? הבעיה איננה בהסברה, אלא עצם העובדה שישראל כובשת את העם הפלסטיני. ושום מסע תעמולה, וגם לא תקציב של טריליארד שקל, לא ישנה את העובדות.

“To be free is not merely to cast off one’s chains, but to live in a way that respects and enhances the freedom of others.” Twelve years ago, Nelson Mandela passed away, a freedom fighter, a leader, and a symbol for all who pursue justice, equality, and peace. Mandela spent

אין דרך טובה יותר להבין את מטרות הממשלה מאשר דרך התקציב שהיא מאשרת היום, וזהו תקציב של מדינת סופר ספרטה. תקציב שנועד להנציח מלחמה מתמדת, להעמיק את הכיבוש, לחזק את מפעל ההתנחלויות על חשבון העתיד של כולנו, ולפגוע בכוונה את בשכבות המוחלשות, בחברה כולה, וביתר שאת בחברה הערבית. האם

יש הרבה רעש בתקשורת סביב ההתנהלות שלנו לגבי חוק הגיוס. תפנימו: אי אפשר לקנות אותנו. אנחנו נגד הממשלה. אנחנו רוצים לסבך אותה ולקצר את ימיה, כדי שנעביר את ממשלת הזדון הזו מן הארץ.

מצופה מכל אדם להבין שהמהלך הזה של נתניהו נועד למטרה אחת: שתדברו על זה, ולא על החיים עצמם. לא על ההוצאה להורג בידי פלוגות בן גביר בג׳נין, לא על החיסול הממוקד של שני הילדים אתמול בעזה, לא על ההפיכה המשטרית, לא על התקציב שייפגע בכל אחד ואחת מכם, לא על האלימות הפוליטית, לא על

ה״חשודים״ שחצו את הקו הצהוב הדמיוני היו ילדים בני 10 ו-12. הם נרצחו בהפצצה של חיל האוויר בחיסול ממוקד. זה לא עניין של ״קו צהוב״ אלא הוכחה שלממשלת ישראל אין קווים אדומים, לא בעזה, לא בגדה, ולא בשום מקום. כך נראית התבהמות.

ניסיונות המשטרה לפוצץ את כנס ״עומדים ביחד״ בחיפה הם עוד פרומו לבחירות. הניסיון של המשטר להפחיד ולהרתיע אזרחים שבאו לכנס הוא עוד הוכחה לפחד העמוק שלהם מכל נוכחות יהודית ערבית משותפת. מול הפשיסטים לא מתפשרים, מול הפשיסטים עומדים איתנים ומאוחדים במטרה אחת ויחידה: להכריע אותם.

זו הוצאה להורג. אסור לקרוא לזה ״אירוע חריג״, לא מדובר ב״עשבים שוטים״, ואין ולא יהיו נהלים ״לחדד״. הפעם הכל מצולם. חוק עונש המוות לפלסטינים טרם אושר, אך הוא נאכף, מזמן.

נביל אשרף ספיה היה רק בן 15. ילד טוב, חכם ואחראי, שיצא אתמול בערב להליכה קצרה ליד הבית. ירו בו בשוגג, כי טעו ביעד, וככה נגמרו לו החיים. 232 אזרחים נרצחו מאז תחילת השנה. זה מספר שאי אפשר להכיל. למה ממשיכים להשאיר נשק בלתי מורשה בידי פושעים? איך ייתכן שנותנים לכנופיות פשע

כל מה שממשלת ישראל מבקשת להשיג, פעם באמצעות המתנחלים ופעם באמצעות הצבא (ולעתים שניהם יחד), הוא פיצוץ המצב בגדה. הממשלה יודעת היטב שלא הצליחה להשיג את יעדיה במלחמה נגד העם הפלסטיני, והיא לא יכולה להרשות לעצמה ללכת לבחירות במצב כזה. לכן היא לא רק רוצה, אלא זקוקה למצב מלחמתי

יַ֣עַן וּבְיַ֜עַן הִטְע֧וּ אֶת־עַמִּ֛י לֵאמֹ֥ר שָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין שָׁל֑וֹם וְ��וּא֙ בֹּ֣נֶה חַ֔יִץ וְהִנָּ֛ם טָחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵֽל׃ אֱמֹ֛ר אֶל־טָחֵ֥י תָפֵ֖ל וְיִפֹּ֑ל הָיָ֣ה ׀ גֶּ֣שֶׁם שׁוֹטֵ֗ף וְאַתֵּ֜נָה אַבְנֵ֤י אֶלְגָּבִישׁ֙ תִּפֹּ֔לְנָה וְר֥וּחַ סְעָר֖וֹת תְּבַקֵּֽעַ׃

בתיאטרון האבסורד שנקרא הכיבוש יש רגעים שאי אפשר לתאר במילים, רגעים של אכזריות טהורה. הביטו בילדים האלה: בוכים, מבוהלים, ילדים תמימים שבאו רק להשתתף במופע אמנותי בתיאטרון אל-חכוואתי שבירושלים המזרחית. הפשיזם הולך ומתפשט, אבל שורשיו נטועים בכיבוש. לכן חייבים לסיים אותו, חייבים