אלה ילדים שעמוסים בידע וריקים ביצירתיות.
המסר שלי להורים הוא להפסיק ללחוץ על הילדים שלהם. לשאול את עצמם אם אלה החלומות והרצונות של הילד או של עצמם, ואם כשהם דוחפים את הילד לכיוון שהם בחרו, אם הוא יצליח בזה ויהיה מבוגר מאושר.
המסר השני להורים הוא לתת לילדים להיכשל.
ילדים היום עושים ויודעים המון. בגלל שהידע קיים, נגיש, ולרוב בחינם, ילדים מגיעים עם ערמות שלו. כשמצד אחד מגיעים ילדים שבמשך שנים כתבו קוד, חקרו, עשו פרויקטים, ובצד השני מגיע ילד שרק עשה 10 יחידות בתיכון, יהיה קשה מאוד לאותו ילד שעשה את המינימום להצליח איפה שהמנוסים מצליחים.
תלמדו את הילדים שלכם להאמין בעצמכם ולא לוותר.
ילד שנתקע ומוותר הסיכוי שלו להתאושש נמוך, ובכללי הסיכוי שיעבור את הראיון קטן. זה בסדר לא לדעת ישר, וזה בסדר להיתקע, זה לא בסדר לוותר.
יש ילדים עם רזומה מרשים והמון עשיה שחושבים שהם לא עשו כלום מרשים, ויש ילדים בטלנים שבטוחים ההפך.
עם ה"הייטקס" ועם המון הורים שעובדים בהייטק, ילדים היום רוצים הייטק.
המון ממרואייני ה"הייטק" שואלים קודם כל מה ייצא להם מזה, ואיזה תנאים כבר ייתנו להם. הם לגמרי ילדים חכמים ומוצלחים, אבל הזחיחות נוראית.
אותם ילדים לא מכינים את עצמם לאופציה ב' או לתרחיש חלופי. מבחינתם הם הייטק.
יותר מידי מאותם ילדים, מוסללי ההייטק, לא מונעים מחדוות עשיה ומעניין.
גדל פה דור כבוי נפשית שפשוט מוסלל שלב אחר שלב, מושקע כל כולו עד עומק הצוואר, כדי להגיע בדרך הקצרה ביותר לעמק המובטח של ההייטק.
ועם כמה שההורים לוחצים והילדים עושים הכל נכון, זה לא תמיד עובד.
ילדים אמורים להיות עמוסים ביצירתיות, אבל במקום זה מוסללי ההייטק מרגישים כמו בני ארבעים עם קיבעון מחשבתי קשה שבטוחים שהם יודעים הכל ושהם מתנת העל לאנושות.
ילדים שיודעים להגיד שהם רוצים סייבר, מוכנים להתפשר על פיתוח, ואם אין ברירה מוכנים לעשות גם דבאופס.
יותר מידי מהמוסללים לא יודעים בכלל איך נראה כישלון או איך להתמודד איתו. חלקם סיגלו לעצמם מציאות אלטרנטיבית שבה הם לא נכשלים, אלא המראיין אשם, או השאלה אשמה, או שזה שהמראיין אמר להם מה התשובה והם אמרו כן אומר שהם חשבו על זה בעצם.
אז וואלה תכירו לילדים שלכם את המציאות. היא מורכבת.
@boazbe
אני יוצאת מנקודת הנחה שבכל מקום ניתן למצוא עניין ולכן מעודדת את הילדים שלי להתנסות בכל. הבן שלי מאוד ריאלי. כימיה פיזיקה מתמטיקה מחשבים מאוד קלים לו. דווקא הצד העיוני פחות קוסם לו. המחנך שלו הציע לו אפשרות ללמוד תאטרון במקביל למחשבים מתמטיקה מוגבר, במקום כימיה. וזה נהדר