את הכסף הראשון שלי באינטרנט עשיתי בכיתה ה'.
בכיתה ג׳ למדתי HTML מספר כדי לבנות את האתר הראשון שלי, שהיה על השרתים של נענע. אח"כ למדתי PHP מהאתר העברי של Zend כדי להפיח חיים בטקסטים ותמונות.
ואחרי עוד כמה אתרים בטיפו, הצטרפתי כשותף הטכנולוגי ליזם אחר (ילד בכיתה ז'), 🧵
ובנינו פורום של הארי פוטר.
בשיא, הגענו ל300 משתמשים פעילים בשעות העומס. רובם ילדים דיי חנונים, שמצאו בית להיות מוזרים בו ביחד עם אנשים אחרים. אפילו היו לנו מפגשי קהילה בסנטר.
הפורום הזה היה הפעם הראשונה שבניתי משהו שלאנשים היה אכפת ממנו.
הבסיס היה מערכת מוכנה, IP.Board כזה,
אבל משם והלאה זרמנו: תחרויות, מערכת בתים (סלית'רין גריפינדור ושות'), "חפצים" (כמו הורוקרוקסים, סוג של award system), ויקי (מי אמר long tail SEO), ניוזלטר של הקהילה, פאנפיקשיין, ועוד ועוד.
שייפתי את הphp שלי, למדתי גם mysql, קצת htaccess (כי איכסוש סיומות), ורק מספיק phpmyadmin.
אירחנו גם סופרות ומתרגמות (לדעתי
@gilibugg
הייתה אצלנו), ואפילו היו לנו מתחרים חזקים (אנחנו לגמרי היינו מס' 2).
זה היה עוד מוקדם באינטרנט, ולא רק שלא ידענו איך לגבות כסף, אלא שכנראה שבכלל לא הייתה דרך הגיונית לגבות כסף. ומי בכלל העיז לשים את האשראי שלו באינטרנט אז?
מה שכן היה,
@gilibugg
זה פרסומות של גוגל. ומה שכן, לקרוא לפרסומות של גוגל רלוונטיות בזמנו היה מחמאה היסטרית. זה היה זבל עופות.
בתור ילד הייתי מקבל פרסומות לביטוח חיים וצמיגים לאוטו. לא בידיוק רלוונטי 🤷
אז היינו מבקשים מהמשתמשים ללחוץ על פרסומות לטובת האתר. ברמה של כיתוב אדום וחץ ענק. וזה עבד.
@gilibugg
בשיא היינו מגלגלים איזה מאה שקל בחודש. זה היה המון כסף. לא רק בעיניי, גם בעיניי ההורים שלי, שבתור CFOים אחראיים הייתי צריך להתחנן להשתמש בכסף הזה כדי לשלם על שרתים ועל עיצוב חדש לאתר פעם באף פעם.
בניכוי הוצאות, לא באמת נשאר רווח, ואפשר להגיד שלא הבאתי שם ת׳מכה.
@gilibugg
אבל כן הבנתי אבל שאני אוהב לתכנת. אוהב את היצירה לשם היצירה. ומעל הכל, אוהב לבנות משהו עבור אחרים. משהו שימושי וחיובי, ועדיף כזה שגורם לאנשים רגשות חיוביים (אני אוהב את המונח delight).
@gilibugg
המיזם קרס בגלל שהשותף האשים אותי במעילה בכספי החברה. וברמה מסוימת הוא צדק, כי מי שאכן מעלו בכספי החברה היו הCFOים, שבסוף היו תחת האחריות שלי.
אז לקחתי את התחביב הזה, והחלטתי להפוך אותו ״למקצוע״, ובחטיבה הלכתי למגמת מחשבים.
ומה שיפה במערכת החינוך,
@gilibugg
זה שלא עברה שנה עד ששכחתי שאהבתי לתכנת, ושזה בכלל היה תחביב. בן רגע זה הפך למטלה נוראית שאין לי שום רצון לבצע. סבל.
אז במקום זה שיחקתי בקאונטר סטרייק (בשיא קיבלתי איזה באן או שניים כי חשבו שאני צ׳יטר) ובמייפל סטורי (עד שפרצו לנו לחשבון אחרי השקעה של מאות שעות וטופ 500 בעולם),
@gilibugg
ולקח שנים עד שחזרתי לרצות לתכנת.
זה היה בגיבוש טיס, כששמו אותנו במעגל יום לפני הסוף, ואמרו לנו לדמיין את עצמנו בעוד 10 שנים.
עכשיו לא יודע אם יצא לכם להיות בגיבוש טיס, אבל אסור לדבר במשך שבוע שלם, וזאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את האנשים שסביבי פוצים פה.
@gilibugg
אני לא זוכר מי בידיוק דמייני שאני רוצה להיות עוד 10 שנים. אולי דמיינתי אהבה, אולי דמיינתי הצלחה. אני כן זוכר דבר אחד. דמיינתי שאני עוסק בתחביב שפעם היה לי, לתכנת, בתור מקצוע.
אז כשהבנאדם הראשון פתח את הפה, ויצא לו ״עוד 10 שנים אני אהיה טייס״, קיבלתי ת׳כאפה החשובה בחיי.
@gilibugg
הבנתי שאני נמצא במקום מתוקף כוח האינרציה, וכוח מה שאנשים אחרים חושבים שאני צריך לעשות ולהיות, ולא מכוח הבחירה שלי.
אז בנקודה הזאת לקחתי אחריות על החיים שלי, השתמשתי בפסיכומטרי חוואה שעשיתי בחופשת קיץ לפני (כי למה לא), והלכתי להיות עתודאי. וזאת הייתה הדרך שלי להיות מתכנת.
@gilibugg
=======================
יצא לי לכתוב בעבר ש״בנזונה בהייטק״, וזה כנראה יצר לי מספיק haterים כדי למלא כמה מעליות במגדלי אלון. וזה מפחיד.
זה מפחיד כי אני כנראה מובטל עוד 3 שבועות (בשרשור המצורף), ומחפש מה לעשות עם עצמי.
אז דברו איתי לכיוונים, הצעות ופידבק.
ביום חמישי שעבר הודעתי ב
@Tabnine_
שאני עוזב כדי להמר על סטארטאפ בתחילת דרכו.
הסטארטאפ הציעו לי לוותר על המשכורת כמעט לגמרי, ולבוא להפוך את הMVP שלהם למוצר בשל.
אתמול, אחרי שהודעתי בעבודה, לחברים, ולמשפחה, הם משכו את ההצעה.
זאת הההשפלה הכי גדולה שחוויתי בחיים שלי 🧵
@boazbe
אחלה סיפור, ממש מזדהה.
נפתחתי לעולם דרך בן-דוד שלי שפתח את ה notepad והראה לי מה זה html ואיך הוא נראה בדפדפן. התלהבתי, והתחלתי לחרוש את w3schools.
זוכר איך קינאתי בפורומים המפונפנים של vbulletin בזמן שהייתי תקוע עם phpbb.